<h1>עץ חיים לרבינו יעקב ב"ר יהודה חזן מלונדרץ הלכ' עדות והזמה פ"ב</h1>
<h2>דף מ:</h2>
מי שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בתלמוד ולא בדרך ארץ הרי זה בחזקת רשע ופסול לעדות מדבריהם, שחזקה שהוא עובר על רוב העברות שבאו לידו. לפיכך אין מוסרין עדות לעם הארץ ואין מקבלין ממנו עדות אלא אם כן הוחזק שהוא עוסק במצות ובגמילות חסדים ונוהג בדרכי הישרים ויש בו דרך ארץ מקבלין עדותן, אע"פ שהוא עם הארץ ואינו לא במקרא ולא במשנה. וכל מי שקבל עדות עם הארץ קודם שתהיה לו חזקה זו, או קודם שיבאו עדים ויעידו שהוא נוהג במצות ובדרך ארץ, [הרי זה הדיוט ועתיד ליתן את הדין, שהרי מאבד ממונם של ישראל על פי רשעים. וכן הבזוין] פסולין לעדות מדבריהם והם האנשים שהולכין ואוכלין בשוק בפני כל העם, וכגון אלו שהולכין ערומים בשוק בעת (או) שעסוקין במלאכה מנוול[ת] שאין מקפידין על הבשת, שכל אלו חשובין ככלב ואין מקפידין על עדות שקר. ובכלל אלו האוכלין צדקה של גוים בפרהסיא, אע"פ שאיפשר להם שיזונו בצנעא מהן, מבזין עצמן לכך (ניזק). [מה בין פסול לעדות מן התורה לפסול מדבריהם. שהפסול מן התורה שהעיד עדותו] בטלה אע"פ שלא הכריזו עליו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, וכל הפסול מדבריהם (זכות) צריך הכרזה. לפיכך כל עדות שהעיד קודם שהכריזו עליו מקבלין, שלא לאבד זכות העם, שהרי לא ידעו שהוא פסול [ואין פסולו אלא מדבריהם. עד אחד נאמן באסורין אע"פ שהוא פסול] לשאר עדיות, שהרי רשע בעבירה ששחט שחיטתו כשירה ונאמן לומר כהלכה שחטתי, אבל החשוד על דבר אינו נאמן על [שלו אבל נאמן הוא על] של אחרים. לפיכך החשוד על דבר יכול לדון בו ולהעיד בו לאחרים. חזקה אין אדם חוטא כדי שיהנו אחרים. כיצד, נאמן עם הארץ לומר, פירות פלוני מעושרים הן. ונאמן הנחשד למכור בשר בכור [לומר] בשר פלוני חולין הוא.
